וריפון ישראל בע"מ נ' רבינר אורי בע"מ ואח'

החלטה

המבקשים הגישו התנגדות לביצוע תביעה על סכום כסף קצוב בסך של 6,039.97 ₪.

ע"פ הנטען בכתב התביעה, התביעה הוגשה כנגד המבקשים מכוח התחייבותם בהסכם התקשרות שנערך בין הצדדים, אשר צורף לכתב התביעה, לפיו נותרו המבקשים חבים למשיבה את הסכומים הבאים: סך של 3,329 ₪ שווי מסוף סליקה שנמסר ע"י המשיבה למבקשים ואשר לא הוחזר על ידם בתום ההתקשרות, סך של 900 ₪ בגין איחור בהחזרת המסוף, סך של 590.43 ₪ בגין חוב דמי שכירות. ע"פ הנטען בכתב התביעה, המבקש חתם על שטר חוב, שהעתקו צורף לתביעה, להבטחת ההתחייבויות ע"פ הסכם ההתחייבות.

בסעיף 2 לתצהיר המבקש, נטען כי לבקשת מר גיא ברנד (בן זוגה של בתו של המבקש), החברה שבבעלותו -המבקשת 1, חתמה על הסכם הזמנה להשכרת מסוף הסליקה מהמשיבה, והמבקש חתם כערב לעסקה זו על שטר בטחון.

המבקש טוען, כי לא התקשר מעולם ולא חתם על הסכם עם המשיבה באמצעות חב' ליפמן, וכי לא קיבל מהמשיבה מסוף סליקה או שירות כל שהוא. לטענת המבקש, העתק ההסכם הנושא את הרישום "חברת ליפמן" שצורף לכתב התביעה, אינו נושא את חתימתו ומעולם לא קיבל מהמשיבה חשבוניות בגין השכרת מסוף הסליקה או כל שירות אחר. לטענת המבקש, ההתקשרות שבין החברה שבבעלות גיא ברנד לבין המשיבה הופסקה כבר בחודש אוגוסט 2010 והמכשיר שנמסר לאותה חברה הוחזר למשיבה באותה עת. לטענת המבקש, המשיבה גבתה כספים מהמבקש גם לאחר שחברה של מר גיא ברנד החזירה את המכשיר. לטענת המבקש, התביעה הוגשה ללא שצורפו העתקי חשבוניות וללא כל פירוט.

המבקש נחקר על תצהירו, הצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת ההתנגדות, והחקירה הנגדית הקצרה של המבקש, אני סבור שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, הואיל ונוכחתי כי המדובר בהגנת בדים שאינה מגלה הגנה ולו לכאורה בפני התביעה.

המבקש טוען בבקשת ההתנגדות כי ההתקשרות נשוא התביעה לא נעשתה עם החברה שבבעלותו היא המבקשת 1, אלא עם חברה אחרת השייכת למר גיא ברנד.

המבקש טען בסיכומיו כי שמה של החברה של ברנד, "תבונה בשוק ההון בע"מ", היא זו ששכרה את מסוף הסליקה מהמשיבה.

מעיון בהסכם ההתקשרות שצורף לכתב התביעה, שכותרתו "הסכם הזמנה להשכרת/רכישת נקודת קצה", עולה כי הסכם זה נערך בין המבקשים לבין המשיבה.

טענתו של המבקש לפיה אינו צד להסכם ההתקשרות עם המשיבה, נסתרה בחקירתו הנגדית, שכן המבקש הודה בחקירה כי חתם על העמוד הראשון של הסכם ההתקשרות שצורף כנספח לכתב התביעה. (עמוד 2 לפרוטוקול ש5-7). המבקשים לא נתנו כל הסבר המניח את הדעת לענין חתימתם על הסכם ההתקשרות בו לא נזכרת כל התייחסות למר ברנד או לחב' תבונה.

המבקש אף אישר בסיכומיו כי בגין שכירת מסוף הסליקה שולמו במהלך כל התקופה דמי שכירות בסך 60 ₪ לחודש באמצעות כרטיס האשראי של רעייתו.(עמ' 2 לפרוטוקול ש' 16).

המבקש הודה בסיכומיו כי מסוף הסליקה התקבל. (עמ' 2 לפרוטוקול ש'20-21).

המבקש טוען בתצהירו כי הסכם ההתקשרות שצורף לתביעה מתייחס לעסקת התקשרות שנערכה עם חב' תבונה שבבעלות החבר של בתו, מר גיא ברנד, אולם לא הגיש תצהיר מטעמו של אותו אדם על מנת לתמוך בטענתו זו. הלכה היא כי הימנעות הבאת עד או הגשת ראיה המצויים בשליטת בעל דין בלא הסבר מניח את הדעת, חזקה כי אילו הובאו היו פועלים לחובתו.

על כן, הימנעות המבקש מהגשת תצהיר מטעם מר ברנד או כל אסמכתא לענין התקשרות הנטענת עם חב' תבונה פועלת לחובת המבקשים.

המבקש טוען כי מסוף הסליקה הוחזר למשיבה אולם טענתו בענין זה נטענת ללא פירוט עובדתי מינימלי, לענין המועד בו הוחזר המכשיר, זהות מקבל הציוד מטעמה של המשיבה, המקום בו הוחזר, ואסמכתא להחזר הנטען.

יצויין, כי המבקשים אינם מעלים בבקשת ההתנגדות כל טענה לגופו של ענין כנגד חוב דמי השכירות ובגין איחור בהחזרה של הציוד או שווי מסוף הסליקה.

המבקש טען בבקשתו כי המשיבה לא צרפה לתביעה העתקי חשבוניות נשוא החוב, אולם הודה בדיון, כי ע"פ בקשתו הועברו לו ע"י ב"כ המשיבה העתק החשבוניות טרם מועד הדיון. יצויין, כי גם לאחר שנמסרו למבקשים חשבוניות אלה, לא הוגשה ע"י המבקשים בקשה מתוקנת ובה גרסה עניינית כנגד החוב הנתבע עצמו.

לאור כל המפורט לעיל, אני סבור כי הגנת המבקשים הינה הגנת בדים אשר אינה מגלה הגנה ולו לכאורה בפני התביעה.

לפיכך, בקשת ההתנגדות נדחית.